Subscribe
Daily Daf Dose
Subscribe to the Daily Daf Yomi Summary here
The Gemora (Kiddushin 32a)inquires: From whose money are the needs of the parents provided for? [Do the children pay with their own money, or are they just responsible to ensure that their parents are taken care of?]
Rav Yehudah says: The son must pay for it. Rav Nosson bar Oshaya says: The father must pay for it.
Reb Zeidel Epstein in the sefer Afikei Ayil writes that their argument is based upon the following question: Is the mitzvah of honoring one’s father and mother a mitzvah which is between man and Hashem, and therefore the son would be obligated to use his own money just like any other mitzvah? Or perhaps the mitzvah is one that is between man and his fellow, and therefore one would not be required to use his own money.
The Dvar Yaakov asks: If it is a mitzvah that is between man and his fellow, the son would not be required to disrupt his work in order to honor his father!?
Rather, he explains: Everyone agrees that it is in the category of a mitzvah which is between one man and another, but Reb Boruch Ber explains that even in those mitzvos one would be required to spend money, provided that the money being spent is a part of the mitzvah, such as the mitzvah of giving charity. The dispute in the Gemora is regarding this point. Is the money being spent to honor one’s father a part of this mitzvah, or not?
The Minchas Chinuch writes that if honoring one’s parents is included in the category of mitzvos that are between people, Yom Kippur would not atone for these transgressions unless one would appease his father and mother beforehand.
The Ramban writes that the Ten Commandments were written on two tablets. This illustrates to us that the first five are different than the second five. The purpose of the first five is to honor Hashem. Honoring your parents is included in this category because when one honors his parents he is in fact honoring Hashem, for the parents were Hashem’s partners in the child’s creation.
The Gemora (Kiddushin 32a)inquires: From whose money are the needs of the parents provided for? [Do the children pay with their own money, or are they just responsible to ensure that their parents are taken care of?]
Rav Yehudah says: The son must pay for it. Rav Nosson bar Oshaya says: The father must pay for it.
Reb Zeidel Epstein in the sefer Afikei Ayil writes that their argument is based upon the following question: Is the mitzvah of honoring one’s father and mother a mitzvah which is between man and Hashem, and therefore the son would be obligated to use his own money just like any other mitzvah? Or perhaps the mitzvah is one that is between man and his fellow, and therefore one would not be required to use his own money.
The Dvar Yaakov asks: If it is a mitzvah that is between man and his fellow, the son would not be required to disrupt his work in order to honor his father!?
Rather, he explains: Everyone agrees that it is in the category of a mitzvah which is between one man and another, but Reb Boruch Ber explains that even in those mitzvos one would be required to spend money, provided that the money being spent is a part of the mitzvah, such as the mitzvah of giving charity. The dispute in the Gemora is regarding this point. Is the money being spent to honor one’s father a part of this mitzvah, or not?
The Minchas Chinuch writes that if honoring one’s parents is included in the category of mitzvos that are between people, Yom Kippur would not atone for these transgressions unless one would appease his father and mother beforehand.
The Ramban writes that the Ten Commandments were written on two tablets. This illustrates to us that the first five are different than the second five. The purpose of the first five is to honor Hashem. Honoring your parents is included in this category because when one honors his parents he is in fact honoring Hashem, for the parents were Hashem’s partners in the child’s creation.
20 comments:
Could you please post the mareh makom for this Ramban?
Shmos 20:12
Wow! Avromi, thanks for answering!
Wait a minute. Am I going nuts? I just checked out the Ramban on Exodus 20:12, and he doesn't talk about the Tablets. He only talks about the mitzvah of kibbud av v'em.
I'm trying to find the source for what I hear like a bajillion times in elementary school that honoring parents is a bein adama lamakon mitzva, as evidenced by it position in the two tablets.
firstly, you're welcome, but i always try to answer.
please look at minchas chinuch 33:3 where he discusses this. the ramban says that the two luchos are split into two, for one is for kavod for Hashem, and the other for people.
it is noteworthy that although most commentators cite the ramban like we did, the abarbanel (perhaps based on ramban 20:11)quotes the ramban as saying that kibud av is bein adam l'chaveiro.
I dunno. I must be missing something. Here's what the Ramban says on Exodus 20:11 and 20:12;
(יא) ברך ה' את יום השבת ויקדשהו אמר שיהיה יום השבת מבורך וקדוש, כי צוה בזכירה לברך אותו ולהדרו, וצוה בשביתה שיהיה לנו קדוש ולא נעשה בו מלאכה ור"א אמר כי ברך ה' היום הזה וקדשו, שזימן אותו לקבל בו הנפש תוספת חכמה יותר מכל הימים ודרך האמת כתבתיו (בבראשית ב ב) בפסוק ויכלו, ומשם תשכיל ותבין: כי ששת ימים עשה ה' יחסר בי"ת, אבל כי ששת ימים עשה ה' וביום השביעי שבת וינפש:
(יב) כבד את אביך הנה השלים כל מה שאנו חייבין בדברי הבורא בעצמו ובכבודו, וחזר לצוות אותנו בעניני הנבראים, והתחיל מן האב שהוא לתולדותיו כענין בורא משתתף ביצירה, כי השם אבינו הראשון, והמוליד אבינו האחרון, ולכך אמר במשנה תורה (דברים ה טז) כאשר צויתיך בכבודי כן אנכי מצוך בכבוד המשתתף עמי ביצירתך ולא פירש הכתוב הכבוד, שהוא נלמד מן הכבוד הנאמר למעלה באב הראשון יתברך, שיודה בו שהוא אביו, ולא יכפור בו לאמר על אדם אחר שהוא אביו, ולא יעבדנו כבן לירושתו, או לענין אחר שיצפה ממנו, ולא ישא שם אביו וישבע בחיי אביו לשוא ולשקר ויכנסו בכלל הכבוד דברים אחרים, כי בכל כבודו נצטווינו, ומפורשים הם בדברי רבותינו (קדושין לא:), וכבר אמרו (שם ל:) שהוקש כבודו לכבוד המקום:
וכאשר המצוה הזאת היא בתחתונים, כן נתן שכרה באריכות ימים בארץ אשר יתן לנו - ועל דעת רבותינו (קידושין לט:) ענין הכתוב למען יאריכון ימיך ועל האדמה, יבטיח כי במצוה הזאת יהיו כל ימותינו ארוכים, כי ימלא השם ימינו בעולם הזה, ויהיו ארוכים בעולם הבא שכלו ארוך, ותהיה ישיבתינו לעד על האדמה הטובה שיתן לנו, ובמשנה תורה (דברים ה טז) פירש למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה, והנה הם שתי הבטחות:
Where do you see anything about the tablets in here?
I don't have minchas chinuch. I might have abarbenel. Here's something I never knew and was always embarrassed to ask: what's the name of the abarbenel's sefer? Everyone says "abarbenel", but I never know which sefer to look for.
read the first line in possuk 12; we finished talking about the mitzvos honoring Hashem; now the torah discusses the mitzvos for the people (written fast)
כבד את אביך הנה השלים כל מה שאנו חייבין בדברי הבורא בעצמו ובכבודו, וחזר לצוות אותנו בעניני הנבראים, והתחיל מן האב
This means that kibbud av v'em is bein adam l'chaveiro, NOT bein adam l'makom. so there are four man-god mitzvot and six man-man mitzvot
that which i wrote to you is the line where the abarbenel seems to say that the ramban holds that it's bein adam lchaveiro; however, if you look at the end of the ramban in passuk 13, he seems to say the other way; also look in medrash rabbah 41;7 which says it clearly.
(ז) והלוחות מעשה אלהים המה א"ר יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה שכל מי שאינו עוסק תדיר בתורה הרי זה נזוף להקב"ה שנא' והלוחות מעשה אלהים המה חרות על הלוחות מהו חרות ר' יהודה ור' ירמיה ורבנן ר' יהודה אומר אל תקרי חרות אלא חירות מן גליות ר' נחמיה אומר חירות ממלאך המות ורבותינו אומרים חירות מן היסורין א"ר אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אם יבא מלאך המות ויאמר לפני הקב"ה על חנם בראתני בעולם הוא אומר על כל אומה שבעולם השלטתי אותך חוץ מאומה זו שנתתי לה חירות הוי חרות על הלוחות וירא העם כי בושש משה מהו כי בושש באו שש שעות ולא ירד למה שהתנה עמהם למ' יום אני מביא לכם את התורה וכיון שבאו שש שעות ולא ירד משה מיד ויקהל העם על אהרן רבנן אמרי השטן מצא את ידיו אותה שעה שהיה משה נראה תלוי בין השמים והארץ והיו מראין אותו באצבע ואומר כי זה משה האיש אותה שעה עמד עליהם חור ואמר להם קציעי צואריא אין אתם נזכרים מה נסים עשה לכם הקב"ה מיד עמדו עליו והרגוהו נכנסו על אהרן שנאמר ויקהל העם על אהרן ואמרו לו כשם שעשינו לזה כך אנו עושים לך כיון שראה אהרן כך נתיירא שנאמר (שמות לב) וירא אהרן ויבן מזבח לפניו מהו מזבח מן הזבוח שלפניו ד"א ויבן מזבח בקשו לבנות מזבח עמו ולא הניח להם אמר להם הניחו לי ואני בונהו לעצמי שאין כבודו של מזבח שיבנה אותו אחר ואהרן נתכוון כדי לאחר הדברים אמר עד שאני בונהו לעצמי משה ירד בנה אותו ולא ירד מיד וישכימו ממחרת והנביא צווח (צפניה א) אכן השכימו השחיתו כל עלילותם וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק בעבודת כוכבים כ"מ שאתה מוצא ישיבה אתה מוצא שם תקלה שכן מצינו בדור המגדל שנא' (בראשית יא) וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם ומה תקלה היתה שם (שם) ויאמרו הבה נבנה לנו עיר (שם לז) וישבו לאכל לחם וכתיב
Where do you see there anything about kibbud av v'em, or how the commandments were distributed between the luchot?
Where do you see there anything about libbud av v'eim or how the ten commandments were divided between the tablets?
(This is my third time posting this. I'm not sure if it went through the first two times. If it did, I apologize. B'chlal, kan hamakom l'hazkir that I really appreciate your answering my questions.)
[ג] ומצות עשה היא ככל מצוות שבתורה לענין תשובה, דתשובה מכפרת. ומ"מ אני מסופק, לפי המבואר בר"מ פ"ב מתשובה ה"ט ובש"ס [יומא פ"ה ע"ב], דעבירות שבין אדם לחבירו לא מהני תשובה ולא יום הכפורים עד שירצה את חבירו, אם כאן במצוה זו של כיבוד דהוא נוסף, דגזירת הכתוב היא דנוסף על כיבוד כל אדם, דבאדם אחר אין איסור אלא לצערו וכאן מצוה לכבדו, אם לא כיבדו אפשר דהיא רק מצות המקום ברוך הוא ולא בין אדם לחבירו, דבין אדם לחבירו אינו אלא במה שהוא שוה לכל אדם, אבל כאן הוא רק באביו ואמו, א"כ אינו אלא כמצוות שבין אדם למקום ברוך הוא. או דילמא כיון שהשם יתברך צווה זו המצוה בין אדם לחבירו, הוי בין אדם לחבירו ולא מהני תשובה אם לא שירצה את אביו ואמו:
The Minchas chinuch is choker if it's bein adam l'chaveiro or bein adam l'makom, but he doesn't connect it to the luchot.
Here's the point of all my many comments:
I'm trying to find a source for היינו דאמרי אינשי that כיבוד אב ואם is a mitzvah bein adam l'makom, as evidenced by its being on the same tablet as the other mitzvot bein adam l'makom. Do you know of a source for this? Or do we only have lumdus about the גדר of the mitzva?
the eitz yosef on that medrash states that; will look more iy"H after the daf tonight
Thanks a bajillion.
Pirush Mishnayos to Pe'ah says that kibud av v'eim is a mitzvah bein adam l'chaveiro
But do you know of anywhere where kibbud av v'eim's geder is related to its placement on the tablets?
Listen to the first few minutes of this shiur: http://yutorah.org/lectures/lecture.cfm/706680/Rabbi_Yonason_Sacks/VaYigash_5765_(Kibud_Av_V'Em)
In footnote 7 of the article at
chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/8/2/index.htm
I found the following:
וראה אברבנאל באופן אחר: יסוד המצוה הזאת הוא כדי שתהי' קבלת ההורים חשובה בעיני האדם ויאמין בה ויסמוך עלי' כו' ולהיות כח הדבור הזה להאמין בקבלת הראשונים שהוא עיקר כולל בתורה ולא יצוייר מציאותו בלתו לכן הי' הדבור הזה מכלל הדבורים הה' האלקיים אשר בלוח האחד, ולא הי' מהדבורים האנושיים שהיו בלוח השני.
also the keli yakar says that kibud av is a bridge between the two.
Post a Comment